Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Kama
Daf 62a
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בְּמַדְלִיק בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְהָלְכָה וְדָלְקָה בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵירוֹ, אֲבָל מַדְלִיק בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵירוֹ – דִּבְרֵי הַכֹּל מְשַׁלֵּם כָּל מַה שֶּׁהָיָה בְּתוֹכוֹ.
Traduction
In what case is this statement said? It is in a case where one kindled a fire on his premises and the fire spread and burned items in premises belonging to another. But with regard to one who kindles a fire on premises belonging to another that destroys a stack of wheat, all agree that he pays compensation for everything that was inside the stack.
Rachi non traduit
ד''ה משלם מה שבתוכו. רבא מתרץ לה לטעמיה בכלים שדרכן להטמין בגדיש:
Tossefoth non traduit
במה דברים אמורים במדליק בתוך שלו והלכה ודלקה בתוך של חברו אבל במדליק בתוך של חבירו משלם כל מה שבתוכו. כלומר בדבר שדרכו כגון מוריגים וכלי בקר אבל ארנקי בגדיש לא מחייבי רבנן אע''פ שדקדקנו בכל הני דלעיל שיהא משלם כל מה שבתוכו לרבנן כמו לר' יהודה הני מילי היכא דקתני ומודים או היכא דקתני דברי הכל אבל הכא במה דברים אמורים קתני ורבנן מילתייהו מפרשי ולאו אמילתא דרבי יהודה קיימי:
וּמוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה לַחֲכָמִים בְּמַשְׁאִיל מָקוֹם לַחֲבֵירוֹ לְהַגְדִּישׁ גָּדִישׁ, וְהִגְדִּישׁ וְהִטְמִין, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא דְּמֵי גָדִישׁ בִּלְבָד. לְהַגְדִּישׁ חִטִּין וְהִגְדִּישׁ שְׂעוֹרִין; שְׂעוֹרִין וְהִגְדִּישׁ חִטִּין; חִטִּין וְחִיפָּן בִּשְׂעוֹרִין; שְׂעוֹרִין וְחִיפָּן בְּחִטִּים – שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא דְּמֵי שְׂעוֹרִין בִּלְבָד.
Traduction
And Rabbi Yehuda concedes to the Rabbis that in a case where one lends space to another in his field to stack grain, and this person stacked grain in the field and concealed items inside the stack, if the owner of the field causes the stack to be burned down, he pays compensation for the stack alone, since the other person did not have permission to conceal items inside his stack. Similarly, if one received permission to stack wheat in the field of another and he stacked barley; or conversely, if he received permission to stack barley and he stacked wheat; or similarly, if he stacked wheat and covered the stack with barley, or stacked barley and covered the stack with wheat, in all these cases, Rabbi Yehuda concedes that he pays compensation for the barley alone, which is less than the value of wheat.
Rachi non traduit
אלא דמי גדיש. אם הבעירו בעל השדה דלא קביל עליה אלא נטירותא דגדיש:
חטין וחיפן בשעורים. אע''פ שנותן לו רשות לחטין אינו משלם אלא שעורין דאמר ליה לא ראיתי אלא שעורין לפיכך לא נזהרתי בהן כל כך:
Tossefoth non traduit
שאינו משלם אלא דמי שעורים. במדליק בתוך שלו איירי דאי במדליק בתוך של חבירו שעורין והגדיש חטין למה לא ישלם חטין כיון דחזי להו ובסמוך מדמי להו נמי לנותן דינר זהב לאשה ופשעה בו משמע דהיינו מדליק בתוך שלו והלכה בתוך של חברו:
אָמַר רָבָא: הַנּוֹתֵן דִּינַר זָהָב לְאִשָּׁה, וְאָמַר לָהּ: ''הִזָּהֲרִי בּוֹ, שֶׁל כֶּסֶף הוּא''; הִזִּיקַתּוּ – מְשַׁלֶּמֶת דִּינַר זָהָב, מִשּׁוּם דְּאָמַר לַהּ: מַאי הֲוָה לִיךְ גַּבֵּיהּ דְּאַזַּקְתֵּיהּ. פָּשְׁעָה בּוֹ – מְשַׁלֶּמֶת שֶׁל כֶּסֶף, דְּאָמְרָה לֵיהּ: נְטִירוּתָא דְכַסְפָּא קַבֵּילִי עֲלַי, נְטִירוּתָא דְּדַהֲבָא לָא קַבֵּילִי עֲלַי.
Traduction
§ Rava says: With regard to one who gives a gold dinar to a woman for safekeeping and says to her: Be careful with this dinar because it is made of silver, if she herself damaged the dinar, she must pay compensation for the value of a gold dinar. This is because he can say to her: What business did you have damaging it? If she was negligent and it was lost or stolen, she pays as compensation only the value of a silver dinar, since she can say to him: I undertook to safeguard only a silver dinar, but I did not undertake to safeguard a gold dinar.
Rachi non traduit
מאי הוה ליך גביה דאזקתיה. בידים ששרפתו או שהשלכתו לים ולא דמי למשאיל מקום לחבירו להגדיש שעורין והגדיש חטים דאמרן לעיל אינו משלם אלא דמי שעורין דמבעיר לא מזיק בידים הוא אלא פושע כדכתיב כי תצא אש מעצמה מפי המורה:
פשעה בו. לא שמרתו כדרך השומרים ואבד:
אֲמַר לֵיהּ רַב מָרְדֳּכַי לְרַב אָשֵׁי: אַתּוּן – בִּדְרָבָא מַתְנִיתוּ לַהּ; אֲנַן – מִמַּתְנִיתָא פְּשִׁיטָא לַן: חִטִּין וְחִיפָּן בִּשְׂעוֹרִין, שְׂעוֹרִין וְחִיפָּן בְּחִטִּין – אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא דְּמֵי שְׂעוֹרִין בִּלְבָד. אַלְמָא אֲמַר לֵיהּ: ''נְטִירוּתָא דִשְׂעָרֵי קַבֵּילִי עֲלַי'', הָכָא נָמֵי אֲמַרָה לֵיהּ: ''נְטִירוּתָא דְּדַהֲבָא לָא קַבֵּילִי עֲלַי''.
Traduction
Rav Mordekhai said to Rav Ashi: You teach this halakha as a statement of Rava, but for us this halakha is obvious from the baraita that taught: If one stacked wheat and covered the stack with barley, or stacked barley and covered the stack with wheat, the one responsible for the fire pays compensation for the barley alone. Evidently, the one who kindled the fire can say to the owner of the stack: I undertook to safeguard a stack of barley but not a stack of wheat. Here too, in the case of a golden dinar presented as a silver dinar, the woman can say to him: I did not undertake to safeguard a gold dinar.
Rachi non traduit
[בדרבא] מתניתו לה. משמיה דרבא אמריתו לה:
שעורין וחיפן בחטין. נותן לו רשות להגדיש שעורין ולא חטין:
אָמַר רַב: שְׁמַעִית מִילְּתָא לְרַבִּי יְהוּדָה, וְלָא יָדַעְנָא מַאי הִיא. אָמַר שְׁמוּאֵל: וְלָא יָדַע אַבָּא מַאי שְׁמִיעַ לֵיהּ? לְרַבִּי יְהוּדָה, דִּמְחַיֵּיב עַל נִזְקֵי טָמוּן בָּאֵשׁ – עָשׂוּ תַּקָּנַת נִגְזָל בְּאִשּׁוֹ.
Traduction
§ Rav said: I heard a halakhic matter in connection with Rabbi Yehuda’s opinion in the mishna but I do not know what it is. Shmuel said: And does Abba, which was Rav’s name, really not know what he heard? This is the statement that he heard: According to the opinion of Rabbi Yehuda, who deems one liable for concealed articles damaged by a fire, the Sages applied the ordinance of a robbery victim to one whose concealed items are damaged by his fire. Just as the Sages instituted an ordinance that a robbery victim can take an oath as to what was stolen from him and the robber must repay him accordingly, similarly, according to Rabbi Yehuda the owner of the stack can take an oath that certain items were inside the stack, and the one responsible for the fire must pay compensation for them.
Rachi non traduit
שמעית מילתא לר' יהודה. אליבא דר' יהודה דמתני':
עשו תקנת נגזל באשו. כי היכי דתקנו רבנן לנגזל לישבע כמה גזלו ויטול דתנן במסכת שבועות (דף מד:) אלו נשבעין ונוטלין השכיר והנגזל כך תקנו באשו שישבע מה הטמין ויטול:
Tossefoth non traduit
לרבי יהודה דמחייב על נזקי טמון באש כו'. לרבנן נמי הוה מצי למימר דעשו תקנה בבירה בכל דבר ובגדיש במוריגין אלא רבותא אשמועי' דלרבי יהודה אפי' ארנקי בגדיש עשו תקנת נגזל:
בָּעֵי אַמֵּימָר: עָשׂוּ תַּקָּנַת נִגְזָל בְּמָסוֹר, אוֹ לָא? אַלִּיבָּא דְּמַאן דְּאָמַר לָא דָּיְינִינַן דִּינָא דִגְרָמֵי – לָא תִּבְּעֵי לָךְ, דְּמָסוֹרוֹת נָמֵי לָא דָּיְינִינַן;
Traduction
Ameimar asks: Did they apply this ordinance of a robbery victim in the case of an informer who causes another person’s property to be confiscated by the gentile authorities, or not? The question is clarified: According to the opinion of the one who says that we do not judge cases of liability for damage caused by indirect action, do not ask the question, as according to that opinion we also do not judge cases of liability for informers who cause indirect damage.
Rachi non traduit
אליבא דמ''ד לא דיינינן דינא דגרמי. בפרק הגוזל ומאכיל (לקמן בבא קמא דף קיז:):
Tossefoth non traduit
עשו תקנת נגזל במסור או לא. כתב רב אלפס כגון שיש עדים שמסרו ואיבד ממונו ואין יודעין כמה תיקו וכל תיקו דממונא לקולא ובשם רב האי גאון כתוב שישבע ויטול מחצה שכל תיקו דממונא חולקין ואין נראה לר''י לחייב כלל משום תיקו ור''ת מפרש דהך בעיא כשהמוסר מכחיש את הנמסר דומיא דנגזל בשבועות דגזלן מכחישו אבל אם המוסר עצמו אינו יודע כמה ישבע נמסר כמה הפסיד ויטול ולר''י נראה דהך בעיא אפילו אין המוסר יודע דומיא דתקנת נגזל באשו שאין המבעיר יודע כמה הפסיד הניזק דמבעי ליה במסור אי עשו תקנתא או לא:
אֶלָּא כִּי תִּבְּעֵי לָךְ, אַלִּיבָּא דְּמַאן דְּאָמַר דָּיְינִינַן דִּינָא דִגְרָמֵי – עָשׂוּ תַּקָּנַת נִגְזָל בְּמָסוֹר, דְּמִשְׁתְּבַע וְשָׁקֵיל, אוֹ לָא? תֵּיקוּ.
Traduction
Rather, when you ask this question, it is in accordance with the opinion of the one who said that we judge cases of liability for damage caused by indirect action, and the question is: Did the Sages apply the ordinance of a robbery victim to one whose items were taken due to an informer, meaning that the victim can take an oath to support his claim with regard to what was taken and take this amount in compensation, or not? No conclusion was reached about this, and the dilemma shall stand unresolved.
הָהוּא גַּבְרָא דִּבְטַשׁ בְּכַסְפְּתָא דְחַבְרֵיהּ, שַׁדְיַיהּ בְּנַהֲרָא. אֲתָא מָרֵיהּ וְאָמַר: הָכִי וְהָכִי הֲוָה לִי בְּגַוַּהּ. יָתֵיב רַב אָשֵׁי וְקָא מְעַיֵּין בֵּיהּ: כִּי הַאי גַוְונָא מַאי?
Traduction
An incident was related about a certain man who kicked a safe belonging to another, sending it flying into the river. The owner of the safe came to court and said: I had such and such inside it. Rav Ashi sat and was investigating the question: In a case like this, what is the halakha? Does the court believe the claimant or not?
Rachi non traduit
בכספתא. ארגז שמניחין בו כספים:
אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא, וְאָמְרִי לַהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: לָאו הַיְינוּ מַתְנִיתִין? דִּתְנַן: וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי יְהוּדָה בְּמַדְלִיק אֶת הַבִּירָה, שֶׁמְּשַׁלֵּם כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ; שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְהַנִּיחַ בַּבָּתִּים.
Traduction
Ravina said to Rav Aḥa, son of Rava, and some say that Rav Aḥa, son of Rava, said to Rav Ashi: Is this not identical to the case of the mishna, as we learned in the mishna: And the Rabbis concede to Rabbi Yehuda that if one sets fire to a building, he pays compensation for everything that was burned inside it, since it is the normal way of people to place items in houses? Similarly, it is the normal way of people to place money in a safe, and the court should rely on the claim of the victim.
אֲמַר לֵיהּ: אִי דְּקָא טָעֵין זוּזֵי – הָכָא נָמֵי, הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – דְּקָא טָעֵין מַרְגָּנִיתָא. מַאי? מִי מַנְּחִי אִינָשֵׁי מַרְגָּנִיתָא בְּכַסְפְּתָא, אוֹ לָא? תֵּיקוּ.
Traduction
Rav Ashi said to him: If the claimant were to claim that there were coins in the safe, this ruling would apply here also. But with what are we dealing here? We are dealing with a case where the claimant claims that there was a pearl [marganita] in the safe. What is the halakha? Do people typically place pearls in a safe, in which case he should be believed, or not? The dilemma shall stand unresolved.
Tossefoth non traduit
מי מנחי אינשי מרגניתא בכספתא או לא. אפילו יש עדים שהיה בו מרגניתא מבעיא ליה דשמא לא אבעי ליה לאסוקי אדעתיה להאי ולא אמרינן מאי הוה ליה גביה דאזקיה כיון דלא רגילי אינשי לאנוחי כלל ולא דמי לדינר זהב דלעיל דאבעי לה לאסוקי אדעתא טפי דפעמים שאומר כן דירא שאם היתה יודעת שהוא של זהב לא היתה שומרתו ולא דמי נמי לארנקי בגדיש דרגילין טפי דמנחי מרגניתא בכספתא ואין לפרש דלענין שבועה מבעיא ליה אי עשו תקנת נגזל ויהא נאמן לומר שהיה בו מרגניתא דא''כ מה היה אומר לרב אשי לאו היינו מתני' מה ענין זה למשנתינו:
אֲמַר לֵיהּ רַב יֵימַר לְרַב אָשֵׁי: טָעֵין כָּסָא דְכַסְפָּא בְּבִירָה, מַאי? אֲמַר לֵיהּ: (חָזֵינָא) [חָזֵינַן], אִי אִינִישׁ אֲמִיד הוּא – דְּאִית לֵיהּ כָּסָא דְכַסְפָּא, אִי נָמֵי אִינִישׁ מְהֵימְנָא הוּא – דְּמַפְקְדִי אִינָשֵׁי גַּבֵּיהּ; מִשְׁתְּבַע וְשָׁקֵיל. וְאִי לָא, לָאו כֹּל כְּמִינֵּיהּ.
Traduction
Rav Yeimar said to Rav Ashi: If the one whose home was burned by the fire were to claim that he had, among other items, a silver goblet in the building, what is the halakha? Is he believed or not? Rav Ashi said to him: We view his situation. If he is a wealthy person, who would typically have a silver goblet, or alternatively, if he is a trustworthy person with whom people entrust valuable items, he can take an oath that this is what he had and take compensation according to his claim. But if he is not such a person, it is not in his power to be believed in such a claim.
Rachi non traduit
אמיד. עשיר שאומדין אותו לכלי כסף:
אֲמַר לֵיהּ רַב אַדָּא בְּרֵיהּ דְּרַב אַוְיָא לְרַב אָשֵׁי: מָה בֵּין גַּזְלָן לְחַמְסָן? אֲמַר לֵיהּ: חַמְסָן – יָהֵיב דְּמֵי, גַּזְלָן – לָא יָהֵיב דְּמֵי.
Traduction
§ Rav Adda, son of Rav Avya, said to Rav Ashi: Concerning two terms used to describe those who take another’s property against his will, a gazlan and a ḥamsan, what is the difference between them? Rav Ashi said to him: A ḥamsan gives money for the article that he takes from its owner, albeit against the owner’s will, whereas a gazlan does not give money.
Tossefoth non traduit
מה בין גזלן לחמסן. בלישנא דקרא אין חילוק ביניהם והכא קבעי מה בין גזלן דרבנן לחמסן דרבנן דתניא בפ' זה בורר (סנהדרין דף כה:) הוסיפו עליהם הגזלנים והחמסנים ומפרש גזלן לא יהיב דמי ובמציאת חרש שוטה וקטן כדמוקי ליה התם דאין פסול מן התורה אלא משום דרכי שלום:
חמסן יהיב דמי. וכשלא אמר רוצה אני כדמפרש אבל מן התורה אינו פסול אלא היכא דלא יהיב דמי אבל היכא דיהיב דמי כשר אע''ג דלא אמר רוצה אני אע''פ שעובר על לאו דלא תחמוד הא אמרי' בפרק שנים אוחזין (ב''מ דף ה:
ושם ד''ה בלא) לא תחמוד לאינשי בלא דמי משמע להו וההיא דסוף מכילתין (דף קיט.) דמייתי מחמס בני יהודה דאפילו היכא דיהיב דמי הוה כאלו נוטל נשמתו לאו דרשה גמורה היא אלא אסמכתא בעלמא דחמסן דקרא היינו גזלן דלא יהיב דמי וא''ת כיון דחמסן דיהיב דמי פסול מדרבנן א''כ כי אמרי' בפ' שנים אוחזין (ב''מ ד' ה: ושם ד''ה בלא) אלא הא דאמר רב הונא משביעים אותו שבועה שאינה ברשותו נימא מיגו דחשיד כו' ומשני מורה ואומר דמי קיהיבנא מ''מ מה תירץ בכך אם הוא מעכב הפקדון בידו ורוצה ליפטר בדמים בעל כרחו של בעלים הרי הוא חמסן ופסול לשבועה מדרבנן ואכתי נימא מיגו דחשיד כו' וי''ל דמ''מ בגזלן דאורייתא אין להוכיח שלא יהא חשוד אשבועתו ועוד דחמסן דרבנן כשר הוא ואינו פסול עד שיכריזו עליו כדאמר בפ' זה בורר (סנהדרין ד' כו:) ואפילו אם הוא ידוע שנעשה חמסן בענין זה שמא לא ראו חכמים לפוסלו בכך וגם לא להכריז אלא דוקא כי שקיל וחטיף בזרוע בעל כרחייהו דבעלים והמקשה דקא פריך נימא מיגו דחשיד כו' אע''ג דהא ודאי קים לן דגזלן דרבנן בעי הכרזה ואינו נפסל עד אחר הכרזה כל עיקר לא הביא דברי רב הונא אלא משום דמקשה והא קעבר בלא תחמוד א''נ הכי מקשה כיון שפטר עצמו במה שטען נגנבו או נאבדו ואינו משלם דמים אלא לפי שאינו רוצה לישבע ואם היה פוטרו מן השבועה לא היה משלם כלום א''כ נימא מיגו כו' ומשני מורה ואומר כו' וגם אם היה פוטרו מן השבועה שמא כמו כן היה משלם דמים לפי שמעכב הפקדון בידו ולהכי לא חשיד אממונא:
אֲמַר לֵיהּ: אִי יָהֵיב דְּמֵי – חַמְסָן קָרֵית לֵיהּ?! וְהָאָמַר רַב הוּנָא: תְּלוּהּ וְזַבֵּין – זְבִינֵיהּ זְבִינֵי! לָא קַשְׁיָא, הָא דְּאָמַר ''רוֹצֶה אֲנִי'', הָא דְּלָא אָמַר ''רוֹצֶה אֲנִי''.
Traduction
Rav Adda was puzzled by this response and said to him: If he gives money, do you still call him a ḥamsan? Since he pays money for it, he acquires it lawfully, despite the fact that its owner did not sell it voluntarily. But doesn’t Rav Huna say: If one was strung up so that another could coerce him to sell a certain item, and he sold it, his sale is a valid sale. This indicates that a sale under duress is considered a valid sale. Rav Ashi answered: This is not difficult. This case, where the sale under duress is legally considered to be a sale, is referring to a case where he eventually says: I want to sell the item, despite having been forced. By contrast, in that case, where the sale is invalid, he did not say: I want to sell the item.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source